דרך החולות אל ערי הנבטים האבודות

דרך החולות אל ערי הנבטים האבודות

מי אמר שצריך לנסוע לדובאי כדי לתת לאוטו החמוד שלכם קצת טעם של חול?

מסע בין ערים עתיקות ונטושות של תרבויות נכחדות בחולות חלוצה, כנסיות ביזנטיות חרבות ובורות מים על דרך הבשמים העתיקה.

צאו לטיול אל ערי הנבטים שזכו לתואר הנכסף “אתר מורשת עולמי” בשל חשיבותן ההסטורי ונמצאות מתחת לאף שלנו – חלוצה, רחובות ושבטה.

 אז בואו נצבור חוויות ונעיף חול באוויר!

רקע כללי:

חולות שונרא ועגור, המכונות גם חולות חלוצה, הן רצועה של דיונות מרשימות אשר חודרות לישראל בין מישור החוף הדרומי לבין הר הנגב, עדות שקטה לתופעת תנועת החולות שמתקיימת עד לרגע כתיבת מילים אלו.

גושי החול הענקיים האלו זזים מאפריקה, דרך מדבר סיני, אל עבר ישראל כבר אלפי שנים.

הן מספקות תא שטח ייחודי לחי והצומח העשיר ובו מינים רבים של צמחי מדבר ובעלי חיים אשר מתקיימים בו באופן מרשים עם מיעוט של מים ותנאי טבע קשים של קור רוח וחום קיצוניים.

בלב הדיונות מתקיימות להן שתי ערים שכמעט ולא מבקרים בהן – העיר חלוצה והעיר רחובות (בנגב), ערים נטושות אשר יושבו בעבר ע”י הנבטים.

הנבטים, היו עם של נוודים סוחרים מחצי האי הערבי, ערבים פגאנים שהופיעו כמה מאות שנים לפני האסלאם על במת ההסטוריה.

השם נבטים מגיע משמו של המלך שלהם – נבטו – ואנחנו מוצאים אותם בארכיאולוגיה סביב המאה ה3 לפני הספירה – התקופה היוונית הלניסטית בארץ ישראל.

הנבטים היו בעלי עדרי גמלים וביכולתם היה לחצות את המדבר הערבי לכל אורכו, מתימן וסעודיה מרחק של מאות קילומטרים דרך ירדן של ימינו עד לנמל של עזה, המוצא לים, המוצא לעולם המערבי של זמנם, ידע ויכולת שהפכו אותם לעשירים מאוד.

הגמל שיודע לגמוע מרחק של 40 ק”מ ביום בלי לשתות אף טיפה של מים היה המוביל המושלם בדרך הקשה ולכן מדי 40 ק”מ פחות או יותר בנו הנבטים נקודות עצירה הסמוכות למקורות מים.

חלק מהחאנים שנבנו עם הזמן הפכו לערים של ממש בתקופות מאוחרות יותר – ובמקביל החלה התרבות הנבטית להיות עשירה, אפילו עשירה מאוד. העיר פטרה, עיר הבירה של הממלכה הנבטית, היא עדות מרשימה לכך.

עיקר הסחורות אותם העבירו היו הבשמים המפורסמים של חצי האי ערב – המור והלבונה ועל כן תיקרא הדרך “דרך הבשמים”.

מעבר לשימוש בבשמים נגד ריחות רעים בעולם הקדום, לבושם הייתה משמעות רוחנית והוא שימש כחלק מהפולחן בתרבויות רבות, גם ביהדות למשל השתמשו במור והלבונה להקטרת קטורת במקדש, עם הביקוש הגיע ההיצע ועם התנועה המסחר על הדרך פרח.

 

עם הזמן הנבטים ותרבותם המרשימה הלכו לאיבוד בין דפי ההסטוריה, ואין לאף אחד באמת מושג איך ולאן הם נעלמו. הם נכבשו על ידי הרומאים, החשמונאים היהודים הביזנטים הנוצרים, ולבסוף גם המוסלמים.

בימי האימפריה הביזנטית, במקום סחורות ובשמים עברו כאן בעיקר צליינים נוצרים שבאו מרחבי האימפריה, נחתו בנמל עזה והחלו במסע לכיוון ג’בל מוסא שם מנזר סנטה קתרינה במרכז חצי האי סיני – הזיהוי של הר סיני ע”פ האמונה הנוצרית.

לצליינים עם הזמן נבנו כנסיות, ובתי הארחה, החאנים הנבטים הפכו יותר ויותר לערי קבע בנויות.

והביקוש ליין מהמבקרים גבר. זו גם הסיבה שהערים האלו פיתחו טכניקות חקלאיות מרשימות וגידלו דונמים של גפנים וייצרו מאות ליטרים של יין.

שבטה היא דוגמא לעיר שהייתה לעורף חקלאי על דרך הצליינים ובה עצרו להצטייד בדרך, נבנו בה גתות וכנסיות בביקור בה תוכלו לראות עתיקות מרהיבות שחלקן השתמר בזכות מזג האוויר הייחודי לאיזור.

הגפנים מסתבר אוהבות מאוד את מזג האוויר הקר והיבש במדבר. בעקבות הגפנים והיין שיצרו בשבטה העתיקה נפתחו יקבים רבים בעת המודרנית ומשק היין ברמת הנגב הוא הצלחה מסחררת – לכו לטעום!

 

 

איך מגיעים ולאן נוסעים:

בוויז- חורבת חלוצה.

תחילת המסלול – חלוצה העתיקה

סיום המסלול – גן לאומי שבטה

ההגעה מכביש 222 – עולים על השביל הכחול לכיוון דרום.

שימו לב שיש שני שבילים כחולים מקבילים. המזרחי מביניהם, הוא הנכון.

לבאים מכיוון צומת משאבים פונים שמאלה (בזהירות) לשביל כחול לפני חציית נחל הבשור

לבאים מכיוון בסיס צאלים פונים ימינה לשביל כחול אחרי חציית נחל הבשור

הירידה לשטח מסוכנת – שימו לב שאתם לא עוצרים באמצע הדרך.

עצירה ראשונה: חורבת חלוצה (סמוך לכביש)

מחורבת חלוצה ממשיכים על השביל הכחול לכיוון דרום עד לפיצול שבילים – כחול-ירוק-שחור (10 ק”מ)

בפיצול השבילים עולים על השביל הירוק לכיוון רוחייבה – רחובות בנגב – במגמה דרום מערב. (3 ק”מ)

עצירה שנייה: חורבות העיר רחובות

יוצאים מרחובות בכיוון דרום עד למפגש עם השביל האדום (3.5 ק”מ)

עולים על השביל האדום לכיוון מזרח עד לכביש 211 (10.5 ק”מ)

בכביש 211 כדאי לכוון את תוכנת הניווט לכיוון “גן לאומי שבטה”

נוסעים מעט דרום מערב עד לצומת שבטה, פונים שמאלה עוברים את בסיס התותחנים וממשיכים עד לגן הלאומי.

 

טיפים למסלול

מסלול שטח בינוני-קשה

מתאים לקבוצות חברים, משפחות עם ילדים גדולים (12+)

אורך המסלול כ-40 ק”מ ומשך המסלול כ- 6-7 שעות

חשוב להצטייד בכמות מים גדולה, באוכל לעצירות ובשקיות זבל לאיסוף אשפה

מומלץ לצאת לשטח עם כמה רכבים ולהצטייד בקומפרסור לניפוח אוויר

להוריד את לחץ הניפוח בכניסה לשטח \ לפני חציית שטח חולי  ל- 6-16PSI

חשוב מאוד – סעו בשבילים המסומנים בכדי לשמור על הדיונות, החי והצומח בהן עדין מאוד.

שימו לב! המסלול עובר בשטחי אש ומאושר לנסיעה אך ורק בשישי ושבת או בתיאום ואישור צה”ל